יוסף דרזי

מילים מהמשפחה

עוד מעט ימלאו שלוש שנים מאז שיוסי שלנו איננו. יוסי נהרג בט״ז בניסן תשפ״ג, בתאונת אופנוע טרגית, כשהיה רק בן 26. הזמן עובר, אבל הגעגוע עדיין חזק . החסר מנסה להתמלא . יוסי היה מלא אור וחיים, תמיד עם חיוך גדול ורצון לעזור לב שכבש כל לב. הוא אהב אנשים באמת, ראה כל אחד, והיה שם – בלב פתוח, בלי מסכות. מי שהכיר אותו, יודע כמה טוב היה בו, כמה שמחה וכמה אהבה לחיים. הזמן עובר, אבל התחושה שהוא חסר – לא נעלמת. אור גדול שנכבּה מוקדם מדי. ( הזיכרון שלו מלווה אותנו תמיד, עדין וחי, כמו חלק מהלב שלא מפסיק לפעום.) לזכרו ולעילוי נשמתו, אנו כותבים ספר תורה – כדי שהאור שהיה בו ימשיך ללוות את עם ישראל . אנחנו מזמינים את כל מי שאהב את יוסי, את החברים, המשפחה וכל מי שזכה להכיר אותו, להיות שותפים בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמתו. עכשיו זה הזמן שלנו להיות שם בשבילו, ולהקדיש לו ספר תורה שיישא את שמו. (כך ננציח את יוסי שלנו – באור, בקדושה, ובאהבה שלא תיגמר.) > "יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים."